פסק-דין בתיק ת"א 686-05

1. לפני תביעה כספית על סך  105,957 ש"ח בגין הפרת חוזה  שנחתם בין התובעת לבין הנתבעים 1, 2, ו - 3.  בסופו של יום, לאחר החלטות ביניים, נותרה התביעה נגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). 

2. התובעת הינה חברה פרטית בע"מ, העוסקת, ביצור תנורי חימום ומאווררים לצרכים חקלאיים.  אביו של הנתבע  (להלן: "האב"), רכש מהתובעת ביום 28.8.96 תנור, מאווררים ומסחרר.  בגין הממכר אמור היה האב לשלם לתובעת סך של 74,750 ש"ח  ועל פי המוסכם בין הצדדים, הוא מסר בידי התובעת שיקים על סך 3,250 ש"ח כל אחד.

            דא עקא, חלק מהשיקים שמסר האב לידי התובעת חוללו ומשכך הוגשו אלה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. האב הגיש התנגדות לביצוע השיקים. במסגרתה טען האב כי הממכר שסופק לו על ידי התובעת אינו ראוי ואינו תקין והינו חסר יכולת למלא את המטרות לשמן נרכש.

            בסופו של יום, מבלי להידרש להכרעה שיפוטית, הגיעו הצדדים לידי הסכמה בכתב שכותרתה  הסכם לתשלום חוב.  על ההסכמה חתמו מצד אחד התובעת ומצד שני האב, הנתבע, ואחד בשם קלימיאן רמי.

3. אין חולק כי ההסכם לתשלום חוב נוסח באמצעות באי כוחם דאז של הצדדים.  בין היתר, נכתב בהסכם לתשלום חוב, כי האב, הנתבע ואותו קלימיאן ישלמו לתובעת 85,000 ש"ח ב- 85 תשלומים שווים של 1000 ש"ח כל אחד.

            כך גם נקבע בסעיף 9 להסכם כדלקמן:

                        "גידי תנורים (התובעת - התוספת שלי א.ב. ) מתחייב בזאת כי בתוך 7 ימים מיום חתימת הסכם זה יתקן תנור מסוג 19 G שנרכש על ידי שלמה (האב - התוספת שלי א.ב. ) ויביאו למצב שהוא תקין ושמיש לשביעות רצונו של צביקה (הנתבע 1 - התוספת שלי א.ב. ".

            בהמשך לחתימה על ההסכם לתשלום חוב נסגר תיק ההוצל"פ האמור לעיל, ולטענת התובעת חרף העובדה שקיימה את התחייבותה לתקן את התנור מסוג G19, לא  עמדו האב, הנתבע  וקלימיאן בחיוביהם לשלם לתובעת את הסך של 85,000 ש"ח ומכאן התביעה.

            למען הסר ספק, מוסיפה וטוענת התובעת כי התחייבותם של האב, הנתבע וקלימיאן לשלם לה 85,000 ש"ח אינה שלובה ואינה תלויה בקיומה של התחייבות  התובעת לתקן את התנור.

4. הנתבע, טוען כי התנור מעולם לא תוקן ושכב כאבן שאין לה הופכין מאז שנחתם ההסכם לתשלום החוב.  עוד טוען הנתבע, פניותיו לתקן את התנור הושבו ריקן ונגרמו לו ולאביו נזקים רבים.

            כך גם טוען הנתבע, כי כוונת הצדדים להסכם לתשלום חוב היתה שהחיובים יהיו שלובים. דהיינו, על התובעת החובה לתקן את התנור ואזי קמה החובה של הנתבע לשלם את החוב על פי ההסכם.

            מוסיף וטוען הנתבע, כי מאחר ופנייתו לתיקון התנור העלו חרס, בוטלו ההמחאות שניתנו לתובעת על פי הסדר החוב ולא קמה החובה על הנתבע לשלם את התשלומים על פיו.

5. נציג התובעת מר גדעון אדלר (להלן: "אדלר") והנתבע, הקדימו עדויותיהם בתצהירים ראשיים ושם הרחיבו טענותיהם כפי שפורטו לעיל. 

            בחקירתו הנגדית העיד מר אדלר, כי הוא מנהלה של התובעת משנת 1988, כי מדובר בחברה מסודרת הפועלת על פי טפסים ומסמכים המשקפים את פעילותה. הוא הוסיף והעיד בחקירתו הנגדית, כי הטפסים ששימשו את התובעת, בין היתר, היו תעודות תיקון שהוצאו על ידי טכנאים (עמ' 5 ש' 2).

            עוד העיד מר אדלר כי "היה דוח של כל התיקונים, זה דוח שיוצא מתוך המחשב, זה דוח על התיקונים שעשו למגדל" (עמ' 5 ש' 18).  בהמשך העיד מר אדלר כי התובעת הנפיקה דוחות ומסמכים מהם ניתן היה ללמוד על מועד ביצוע תיקונים שבוצעו על ידי לקוחות שונים ואופי התיקונים (ראו לעניין זה עמ' 6 לפרוט').

            כאשר  התבקש מר אדלר להמציא דוח ממנו ניתן ללמוד כי התובעת תיקנה את התנור נשוא המחלוקת, או למסור את שמו או להביא לעדות את מי שביצע את התיקון הנטען בתנור, הוא לא ידע למסור ולו פרטים ראשוניים.  כמו כן, לא הוצגה כל אסמכתא ולו יציר כפיה של התובעת כי בוצע תיקון כאמור.  לא זו אף זו, לא ניתנו פרטיו של אותו מסגר שלכאורה תיקן את התנור ואף לא נעשה ניסיון אמיתי לאתר אותו (ראו לעניין זה עמ' 7 ו - 8 לפרוט').

            יחד עם זאת, העיד מר אדלר בחקירתו הנגדית, כי פגש את הנתבע בסמוך לתיקון הנטען של התנור והלה "היה מבסוט מהכל" (עמ' 10 ש' 9).

6. הנתבע, העיד בחקירתו הנגדית כי המשק עבורו נבנה התנור, נוהל על ידי אביו כעסק משפחתי. עוד הוא העיד בחקירתו הנגדית, כי התנור לא תפקד כמעט מיום רכישתו ועקב כך בוטלו השיקים שמסר אביו לתובעת בגין הממכר.  אולם, הוא נאות לשלם לתובעת את הסך של 85,000 ש"ח על פי ההסדר לתשלום חוב, נוכח התחייבות התובעת שהתנור יתוקן לשביעות רצונו ויחמם את החממות (עמ' 23 ש' 12 - 14  וכן ראו עמ' 27 ש' 22 - 26).

7. סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים"), קובע: